ניהול ופיתוח העסק

פוליסת ביטוח נגד מריבות

אפרת היא סוכנת ביטוח אלמנטרי מצליחה בנתניה. לפני כשנתיים, הצטרף אליה למשרד הבן שלה, מתן, שסיים את לימודיו במכללה לביטוח והחליט להתמחות בעולם הפיננסי. מתן, 30, שימש כבר כמנהל צוות מכירות בחברת תקשורת גדולה ואף הגיע להישגים מרשימים. רק שנמאס לו לעבוד עבור אחרים. הוא אף מחזיק בתואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול.

מבחינת אפרת, החיבור ביניהם היה אמור להיות טבעי ולהצעיד את המשרד כולו קדימה. התחושה הייתה, שאם כל אחד מהם יביא את המקצועיות, המקצוענות, הניסיון והידע שצברו, אין ספק שהשלם יהיה גדול מסך חלקיו. בפועל, היא ניסתה לגונן עליו שלא יעשה טעויות שהיא כבר עשתה בעבר, ואילו הוא ערער מדי יום על שיטות הניהול המיושנות שלה, ובעיקר על כך שמצא כי העסק רק "מתגלגל", בלי תכנון ובלי מעקב קבוע אחר הביצועים. התוצאה הייתה הרסנית. המריבות החוזרות גרמו לשניהם נזק רב.

איך עסק מוקם?

בדרך כלל, אנשים מקימים עסק בגלל שהתחום מעניין אותם, או שיש להם מומחיות מסוימת, או בגלל שנקרתה בדרכם הזדמנות והם מימשו אותה. אף אחד לא לימד אותם להעסיק עובדים, לשווק, לתכנן את הפעילות העסקית, לנהל מו"מ עם ספקים ו/או לקוחות, לתמחר נכון, או לנהל תזרים מזומנים בצורה מסודרת. לרוב, הם גם לא התאמצו ללמוד. כל עוד היו הכנסות, הם פשוט המשיכו "להתגלגל".  וזה נכון גם לרופא הכי טוב בארץ בתחומו וגם למוסכניק הכי מקצועי.

יש בעלי עסקים, ש"המזל" שיחק להם, או שהייתה להם נטייה טבעית לנהל. אחרים, שהם הרוב, נקלעים לקשיים ולעיתים, אף נסגרים. חלקם נעזרים ביועץ מקצועי מדי פעם, אבל באופן נקודתי ולא לאורך זמן. ברור, שגם אלה וגם אלה יכלו להרוויח ולהצליח הרבה יותר, לו היה בידם ידע ניהולי מתאים.

ומה שנכון לעסקים הרגילים, נכון שבעתיים לעסקים המשפחתיים, אלא שכאן התסבוכת עלולה לגדול. לפעמים, האב המייסד, שלא למד לנהל, רוצה לצרף את אחד מצאצאיו לביזנס ושולח אותו ללמוד את המקצוע. הבן חוזר בלי לדעת לנהל עדיין, אבל עם הרבה ידע תיאורטי ותפיסות ניהול שונות משל האב, ולכן הם מתעמתים על בסיס קבוע. לפעמים, הבן מצטרף לאביו מגיל צעיר, מחקה היטב את דרך הניהול שלו, למרות הטעויות הניהוליות, והעסק ממשיך לקרטע, ואלה רק שתי דוגמאות.

ואיך העסק מנוהל?

את ההתנהלות העסקית אפשר, לרוב, לזהות לפי גודלם של העסקים:

1. עסק קטן - עושה מה שהוא מבין (או שהוא לפחות חושב כך) ומקווה לטוב.
2. עסק בינוני – מבקש להיעזר ביועץ עסקי, שאינו רואה חשבון, כדי לסייע בצדדים המקצועיים של העסק.
3. עסק גדול – מתחיל לפעול להפרדת הבעלות מהניהול. הבעלים נשאר יו"ר שמתווה את המדיניות, אולם כל שדרת הניהול עוברת לאנשי מקצוע חיצוניים, שלא גדלו בעסק, והם אמורים ליישם את המדיניות. למשל, מוסך שמחזור המכירות שלו עומד על 10 מיליון שקל בשנה ורוצה להפוך לרשת מוסכים שמכניסה 50 מיליון שקל. לבעל הבית, ב-99% מהמקרים, אין הידע והיכולת לנהל את הרשת הזו.
4. עסק גדול מאוד – לעיתים, בוחר להנפיק מניות בבורסה לניירות ערך. במהלך כזה, העסק ממילא מחויב להפריד את הניהול מהבעלות ולמנות הנהלה ודירקטוריון מקצועיים.